חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998
בקצרה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוא חוק-העל של תחום הנגישות בישראל. הוא מעגן את הזכות לשוויון, לכבוד ולהשתתפות מלאה, ואוסר על אפליה במתן שירות לציבור - כולל אי-הנגשה. מהחוק נגזרות תקנות נגישות השירות, ובהן תקנה 35 שמחייבת הנגשת אתרים.
מה קובע החוק?
החוק, משנת 1998, קובע שלאנשים עם מוגבלות יש זכות לשוויון, לכבוד אנושי ולהשתתפות פעילה ומלאה בכל תחומי החיים. הוא חל על מגוון תחומים - תעסוקה, תחבורה, שירות לציבור ועוד.
אפליה ונגישות
החוק מגדיר שאי-מתן התאמות נגישות נחשב לאפליה אסורה. כשעסק או גוף אינו מנגיש את שירותיו - כולל אתר האינטרנט שדרכו ניתן שירות - הוא עלול להפר את החוק.
הקשר לתקנות
החוק הוא המסגרת; הפירוט המעשי מגיע בתקנות שמותקנות מכוחו. עבור נגישות דיגיטלית, אלו תקנות נגישות השירות התשע"ג-2013, ובהן תקנה 35.
אכיפה
על יישום החוק מופקדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. בנוסף, החוק מאפשר תביעות אזרחיות, כולל פיצוי ללא הוכחת נזק.
שאלות נפוצות
מאיזו שנה החוק?
התשנ"ח-1998.
האם אי-הנגשה נחשבת אפליה?
כן, החוק רואה באי-מתן התאמות נגישות סוג של אפליה אסורה.
מי אוכף את החוק?
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, וכן בתי המשפט.
מקורות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (nevo.co.il)
- נציבות שוויון זכויות (gov.il)